top of page
  • תמונת הסופר/תIdan Lahav

אין כניסה

NO ENTRY

אמר לי באנגלית במבטא ערבי כבד אחד משני הפועלים הערבים שעבדו במקום.

כשעניתי להם בערבית הסבירו לי השניים כי המקום בשיפוצים ורק בעוד שבועיים ניתן יהיה להיכנס.

החלפנו מספר ברכות הדדיות כמקובל בתרבות הערבית

כשברגע מסוים אחד מהם שאל אותי מה אני ומאיפה אני.

אמרתי לו שאני יהודי ושאני מכאן.

"וואלה אתה מסתערב", פלט לעברי.

= = =

המילה מסתערב החזירה אותי בערך 25 שנה אחורה.

נער בגיל 16-17, חדור ומלא מוטיבציה לשרת את עמי ומדינתי, מתאמן בכושר קרבי וחולם להיות מסתערב בצה"ל.

בדיקה שגרתית, אצל מי שהיה רופא המשפחה שלי המקסים, שהיה עבורי מודל לחיקוי באותם ימים, שינתה את חיי.

כמו בכל ביקור אצלו היינו משוחחים על החיים והוא שאל אותי מה אני מתכוון לעשות בצבא.

אמרתי לו שאני הולך להיות מסתערב.

הרופא, שהיה לו רקע קרבי והיכרות מעולה עם צה"ל, צחק בקול ואמר לי שזה רעיון מצוין.

"במיוחד אם אתה מתכוון להתסערב בסקוטלנד או באחת ממדינות סקנדינביה", הוסיף, כשאינו מצליח לעצור את צחוקו.

יצאתי מהביקור אצל הרופא מבואס לגמרי ומחשב מסלול מחדש.

הסתכלתי במראה ואמרתי לי לעצמי שמסתערב כבר לא אהיה במהלך חיי.

= = =

החיים הובילו אותי לכיוונים אחרים לגמרי,

בין היתר, לצד שאר העיסוקים, להיות מורה דרך המדריך סיורים בירושלים.

מחשבתי חזרה לרגע בו הייתי:

בעיר העתיקה בירושלים,

ממתין להגעת הקבוצה

ומשוחח עם שני הפועלים הערבים שאחד מהם חושב שאני מסתערב.

הפעם אני הייתי זה שצחק בקול רם, שאלתי:

"מתסערב? אני? איפה בדיוק אתה מתכוון? בסקוטלנד או בשוודיה?"

שני הפועלים צחקו והנהנו באישור שניקה אותי מהחשד שאני מסתערב.

= = =

המשכנו לשוחח והשניים סיפרו לי שהם משכם ועובדים בירושלים בפרויקט שיפוצים של מתחם מגדל דוד.

לפתע אחד מהם שאל אותי משהו לא ברור:

"אתהכהנאולוי?"

הבנתי שזו שאלה אבל זה נשמע כמו ג'יבריש וממש לא הצלחתי להבין מה הוא שואל.

ראיתי שגם האדם השני לא כל כך מבין מה הוא שואל אותי.

התקרבתי אליו, ביקשתי שישאל שוב ושוב,

עד שבפעם השלישית או רביעית הבנתי שהוא שואל אותי:

אם אני כהן או לוי.

הופתעתי מאד מהשאלה.

זו פעם ראשונה שמישהו פלסטיני שואל אותי שאלה כזו.

למרות שאנו חיים באותה ארץ, לרוב קיים פער גדול מאד בהיכרות של הצדדים השונים האחד את השני.

אנחנו (בהכללה על הציבור הישראלי) לא מכירים את הפלסטינים וגם הציבור

הפלסטיני, בהכללה, לא מכיר אותנו מספיק.

נראה שלאדם זה יש ידע היסטורי על העם היהודי ברמה כזו של היכרות עם חלוקת השבטים והתפקידים בימי בית המקדש.

במיוחד כשרבים בציבור הפלסטיני מכחישים את קיום בתי המקדש ואת הזיקה היהודית לארץ.

חברו של השואל ביקש להבין במה מדובר.

הסברתי שאני לא כהן ולא לוי, אלא יהודי רגיל מבני העם הפשוט.

החבר ביקש להבין יותר ונתנו לו חברו ואני סקירה היסטורית קצרה על הכוהנים והלוויים.

אפילו דיברנו קצת על החברה הישראלית של היום.

הזמן עבר לו במהירות ולאחר מספר דקות נפרדנו בחיוך לשלום.

הם יצאו מהמתחם לקנות להם משהו לאכול,

ואני הלכתי לכיוון מקום המפגש של הקבוצה בשער יפו.

= = =

בעודי צועד לעבר השער ההיסטורי של העיר העתיקה

צמד המילים NO ENTRY

הדהד בראשי.

כל כך הרבה רגעים של אין כניסה אנחנו חווים בסכסוך הזה ביננו לבינם.

חוסר היכרות הדדית, חשדנות ופחד הם חלק בלתי נפרד מהמורכבות הקיימת במצב העכשווי.

מבלי להיכנס לעמדה או צד פוליטי אני חושב שהמצב ישתפר רק כששני הצדדים באמת יכניסו את עצמם למקום בו ילמדו ויכירו את הצד השני.

את הקשר העמוק של כל אחד מהצדדים לארץ לפי אמונתו.

את השפה, את התרבות, את הדת ואת ההיסטוריה של שני הצדדים.

אולי באמת יהיה פה טוב יותר.

ואז, ג'ינג'י עם מראה סקוטי ידבר ערבית ולא יחשדו בו לרגע שהוא מסתערב.





10 צפיות

Comments


הרשמו לניוזלטר שלנו - אל תפספסו שום פרסום!

תודה רבה :-)

bottom of page